שידורי רדיו דרך האינטרנט מתבצעים באמצעות תקשורת נתונים מהשרת למחשב האישי באמצעות שרת רדיו. המונח "שידורי רדיו" מתייחס לתוכן, הדומה או זהה לזה של שידורי רדיו, בהיותו מועבר לאינטרנט מתחנת רדיו, אך לא באמצעות קשר רדיו, אלא באמצעות האינטרנט.
רדיו אינטרנטי – איך זה עובד?
סטודנט בישראל יושב ושומע תוך כדי לימודים למבחן את השדרן הפופולארי ביותר בג'מייקה, משמיע להיטי ראפ מהשבוע האחרון. קבוצת מנהיגות של בני נוער פונה אל חבריה המפוזרים בכל הארץ באמצעות שידור פרטי. מאזין שומע פרסומת למדפסת ורוכש אותה מייד באותו אמצעי שידור שבו הוא מאזין לשידור. כל המקרים האלה מתאפשרים הודות לרדיו האינטרנטי, ככל הנראה ההתפתחות החשובה ביותר בתולדות הרדיו מאז החלו השידורים המסחריים בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
מהו רדיו אינטרנטי?
רדיו אינטרנטי החל להתפתח בשנות ה-90, אז התחילו שדרני רדיו להעביר באינטרנט את התכניות שלהם במקביל לשידור ברדיו. גם כיום כמעט כל תחנות הרדיו בישראל – ארציות ומקומיות כאחד, מעבירות את מרבית שידוריהם גם באינטרנט, שם ניתן גם להאזין להן שלא בזמן אמת בזכות ארכיון שידורים. עם זאת, ארכיוני השידורים האלה מוגבלים בזמן – בארכיון של תחנות קול ישראל, למשל, נשמרות התכניות שבוע בלבד לאחר שידורן.
רדיו בלי גבולות
בעשרים השנים שעברו מאז תחילת שידורי הרדיו האינטרנטי התחוללה מהפכה של ממש. כיום יכול כל גולש אינטרנט להאזין לאינסוף משדרים ותכניות בכל זמן ובכל מקום ישירות משולחן העבודה שלו, מהמחשב הנייד או אפילו מהטלפון החכם. בעוד ששידורי רדיו רגילים מוגבלים בטווח השידור ללא יותר מ-100-200 ק"מ, ובסקאלת התדרים ללא יותר מכמה עשרות תחנות שניתן לקלוט אותן בכל נקודה, הרי ש לרדיו האינטרנטי אין מגבלות גיאוגרפיות כלל. הסטודנט התל אביבי שלנו יוכל להמשיך לקלוט את השדרן הג'מייקני החביב עליו בחדרו בתל אביב, וגם תוך כדי נופש באילת. בנוסף, אין גבול למספר התחנות שניתן לקלוט בו זמנית. אחד האתרים הגדולים בעולם לתחנות רדיו אינטרנטי, מנויות כיום למעלה מ-30 אלף תחנות שונות.
זורמים עם הרדיו
הטכנולוגיה המאפשרת את שידורי הרדיו האינטרנטי נקראת "סטרימינג" (Streaming, או בעברית תקנית "הזרמת מדיה"). באמצעות שיטה זו ניתן להעביר שידורי אודיו באמצעות "דחיסה מאבדת נתונים" – שידור שהוא באיכות נמוכה יחסית, אך המידע שאובד במהלך השידור הוא כזה שאינו נקלט באוזן האנושית. שידור המידע הקולי הוא לינארי, כך שלא ניתן לדלג קדימה ואחורה בשידור כמו למשל בשמיעת קובץ mp3 רגיל, והוא נעשה באמצעות שליחת חבילות קטנות של מידע דרך הרשת שנקלטות בנגן המדיה ומורכבות מחדש כדי ליצור את המידע הקולי, בדרך כלל בעיכוב של שנייה או שתיים. כנראה לא משהו שהיינו מוכנים לסבול במערכת הקולנוע הביתית שלנו כשאנחנו שומעים את המוזיקה האהובה עלינו, אבל בהחלט מספיק כדי להאזין לשדרן מג'מייקה.
האזנה לרדיו עדיין פופולרית בקרב מאות אלפי צעירים ומבוגרים בכל רחבי העולם. בעידן האינטרנט והטלוויזיה בכבלים קל יותר להאזין לרדיו. כל שיש לעשות הוא להתחבר לערוץ המוזיקה שמספקות חברות הטלוויזיה או לגלוש אל אתר אינטרנט שמכיל קישורים להאזנה ישירה לשרתי הרדיו. הרשתות החברתיות מציעות גם כן אפשרות להאזנה ישירה לתחנות הרדיו.
רבים סברו כי המצאת האינטרנט תעלים לחלוטין את ההאזנה לרדיו, אך המציאות מראה אחרת. גם כ-10 שנים לאחר המצאת האינטרנט הרדיו עדיין חי ובועט. פטנטים מיוחדים ברשת האינטרנט אף הופכים את ההאזנה לרדיו לפשוטה יותר. ניתן להאזין לרדיו כיום מכל מכשיר סלולרי חכם או מחשב עם חיבור לרשת ורמקולים. האזנה לרדיו באמצעות רשת האינטרנט מהווה יתרון משמעותי בעבור ישראלים שמעוניינים להאזין לתוכנית רדיו ישראליות ברחבי העולם. החיבור מאפשר לישראלים בארצות הברית לעקוב אחר תכניות הרדיו בארץ.
עידן הזהב של הרדיו
אלו שמתעניינים בהיסטוריה של הרדיו יגלו לאחר קריאת מספר מאמרים בנושא, כי שנות ה-20 היו השנים הטובות ביותר של הרדיו. במהלך התקופה המדוברת היה הרדיו אמצעי התקשורת החדיש ביותר. הוא נחשב לאמצעי תקשורת פורץ גבולות, ניתן היה להתעדכן בחדשות ולהאזין לתוכניות או מוזיקה באופן ישיר. הירידה בפופולריות של הרדיו חלה רק כאשר התפתח מדיום תקשורת חדש. מעמדו של הרדיו נפגע רק כאשר הטלוויזיה התפתחה ותפסה את מקומו.
בעשורים האחרונים הכריזו מומחים בענף התקשורת מספר פעמים על מותו של הרדיו. קהל המאזינים הקבוע שממשיך לפתוח את הבוקר בהאזנה לרדיו מעמיד אותם על טעותם. בעבור אותם מאזינים קבועים, הטלוויזיה או האינטרנט לא יוכלו להוות תחליף למדיום האהוב. מיליוני מאזינים בכל יום בוחרים ברדיו כאמצעי תקשורת פופולרי ושימושי.